כל מי שטס אי פעם במטוס מכיר את החשיבות שיש למקום לרגליים. כאשר אתה ישוב במשך שעות ארוכות בטיסה, הרי שלמרווח הרגליים יש חשיבות רבה בחווית הטיסה.

חברות תעופה רבות ניצלו את הביקוש הרב, ועל כן גבו מחיר נוסף למי שמבקש לשבת ליד אחת מיציאות החירום של המטוס – מקום שבו ישנו מרווח רב יותר לרגליים.

כשמדובר באנשים מבוגרים שלהם מטבע הדברים קשה יותר לשבת עם כיפוף הרגליים, הרי שהייתה זו אחת הבקשות האולטימטיביות, אולם תקנות שאישרה ועדת הכלכלה של הכנסת מאיימת לשנות כליל את התופעה.

הוועד אישרה תקנות המחייבות את חברות התעופה לאפשר לנוסע לשבת במושב הבטיחות הסמוך ליציאת החירום רק במידה שהנוסע יהיה מוכן לבצע את סדרת הפעולות הנדרשות במקרה חירום.

בין היתר יידרשו הנוסעים לסייע בתפעול פתח יציאת החירום, זיהוי מצבים שבהם אין לפתוח את פתח היציאה, הערכת מצב מגלשת החירום, הפעלתה וסיוע לנוסעים אחרים לרדת ממנה ופעולות נוספות.

על פי החלטת חברי הכנסת, נוסע שבשל מצבו עלול לעכב נוסעים אחרים או להוות מכשול לאנשי הצוות בביצוע תפקידם לא יותר לו לשבת ביציאת החירום.

איסור זה חל גם על נוסעים הסובלים ממגבלה פיזית או נפשית שתקשה עליהם לנוע במהירות, נוסעים בעלי מוגבלויות משמעותיות בראיה או בשמיעה שתמנע מהם להבין הוראות, נוסעים שבשל מחלה הם חלשים כך שלא יוכלו לנוע במהירות, נוסעים שממדי גופם יקשה עליהם לעבור דרך פתח יציאת החירום הקרוב, ילדים מתחת לגיל 12, נוסעים מגורשים, מסורבי כניסה או עצירים ונוסעים עם בעלי חיים יחד אתם.

עו"ד רננה שחר, היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית, אמרה כי כדי לקבוע מי מתאים לשבת במושב שליד יציאת החירום עוברים הנוסעים תשאול. לדבריה המטרה היא בטיחותית ואדם החושש מפגיעה בפרטיותו לא חייב לענות על השאלות ולא חייב לשבת ביציאת החירום.